The short URL of the present article is: https://www.dirtride.org/9t8Ro
הבוקר הוזנקנו למיטב זכרוני בתשע בבוקר.
הזנקה בזוגות על החוף כאשר אני וסימון מוזנקים ביחד והנו וטינה דקה אחרינו.
הנתיב היה כזה שכבר 250 מטר אחרי הפתיחה צריך לעצור ולקחת אזימוט טווח לנקודה הבאה.
אני לא מספיק להערך ולמתקן ג'יפיאס כמו שצריך אבל סומך על כישורי הניווט הבסיסים שלי שאומרים שאם צריך לנסוע קילומטר באזימוט 347 זה אומר שצריך לנסוע פלוס מינוס צפונה וקצת שמאלה.
הנו כהרגלו, זורק לי את העצם שניה לפני ההזנקה :
הוא אומר: "רק שתדע, פה בברסלאו האזימוט טווח הוא לא בערך אלא בדיוק. אם לא תמדוד את הזוית נכון לעולם לא תמצא את הנקודה הבאה."
יופי.
אני לא מחסיר פעימה ועושה את מה שאני יודע לעשות הכי טוב, ללמוד מגדולים ממני.
נותן לסימון להתחיל להקליד קוארדינטות וקולט בזוית העין שהנו הממזר כבר חותך לידנו לשביל.
הוא ראה קוליסים על החול…
זה הזמן לעמוד קצת על ההבדלים בין סימון להנו.
סימון הוא הולנדי מסודר וקפדן. הוא תמיד מגיע להזנקה רבע שעה לפני הזמן, תמיד מנווט ע"פ הספר ומוכיח שניווט מעולה מחפה הרבה פעמים על מהירות.
הנו הוא לדעתי בכלל ישראלי. מפוזר, בלאגנאיסט, מגיע להזנקות על השניה, אבל מה, רוכב מהר ומנווט מעולה ויודע להבין את הראש של הניווט ולא הולך עם הראש בקיר וחוזר לנקודת הבירבור האחרונה 70 פעם רק כדי להשתכנע שיש טעות בספר דרך…
אקיצר, אני מעדיף את הנו, מתיישב עליו ודופק איתו סשן מהמם של 70 ק"מ עם תנאי רכיבה חלומיים.
קור, קרקע רטובה בדיוק בשביל לשקוע לתוכה טיפה וזוג צמיגי דנלופ MX71 חדשים.
אנחנו מתקתקים את הסטייג' מצויין ובאמצע מגיעה הצהובה והיום לשם שינוי אני יכול לעמוד בקצב של רז&הלל.
אין אבק, יש אחיזה ויש שבילים הרריים מפותלים, תענוג.
אנחנו מעבירים יחדיו רגעים קסומים בהרים, מובילים את כל הראלי, בחלק מהזמן אני מוביל אותם ובחלק הפוך.
היה תענוג.
מגיעים לסיום ואז קישור זריז של 10 ק"מ ועוד סטייג' של 70.
אני מוזנק עם כל המכוניות ומכל האטרף עם רז והבולגרי במרצדס השחורה שמתגוששים להם כל הראלי, לא שם לב שהקרקע התשנתה, אנחנו בשדות ובשבילים עם הרבה ירוק שם אין לי סיכוי לעמוד מול הקצב שלהם, אני מחליק כמו משוגע.
משחרר אותם להתגושש ומוריד קצב, שניה אחת בתוך הכל 1700 ק"מ שגמעתי עד עכשיו שבה הורדתי את העינים מהציר לספר דרך במקום הלא נכון הספיקה.
העייפות נותנת את אותותיה בכולם וגם בי. הייתי בטוח שהציר נקי ושאפשר לוודא בספר שהפניה אחרי המאגר ולא לפניה.
לא הספקתי להרים את העינים מהספר והתעופפתי ברוב הדר ותפארת עם סלטה באוויר ופליקלק קדימה.
הציר דפק פיתול קל סביב שקע בימין שאותו לא זיהיתי.
בעודי מתרסק אני כבר מקלל את עצמי איך דפקתי את הראלי דווקא עכשיו ועוד על שטות שכזו.
תמיד זו שטות שכזו.
הנו צץ מאחורי, עוצר להגיש לי עזרה, אנחנו רואים שאני חי וכלום לא נשבר ואני אומר לו סע, אני אחריך.
הוא לא האמין, אבל אני תמיד מקפיד לחזור לרכב אחרי נפילה כמה שיותר מהר משתי סיבות מרכזיות :
האחת, לנטרל את המשבר הפסיכולוגי שבא תמיד אחרי חיבור מחדש עם אמא אדמה.
והשניה, האדרנלין – הסם הטוב בעולם, יותר טוב ממורפיום, מוחק הכל ומיישר אותך ועדיף להעביר את הכאב כך מאשר לשכב וליילל כמה כואב כאשר כל רגע הכאב מתגבר.
אקיצר, חזרתי לרכב אחריו, כאשר באיזה שהוא שלב הוא תפס ברברה עם עוד איזה אזימוט.
כשאנחנו חוזרים, סימון בנקודת הבירבור חופר בנתונים.
אני כהרגלי מרים ראש ומה רואה ? על ראש הגבעה שאריות אבק של פרה.
לא מיצמצתי שניה, דפקתי דוך לראש הגבעה ועוד הספקתי לראות זנב של ג'יפ לוקח פניה.
פתחתי גז, סגרתי פער וניצחתי עוד סטייג', רק הפעם בלי מכשיר ניווט…
אח"כ באה הפסקה של שעה בה הייתי עסוק בעיקר בלהעמיד את הרקדנית במצב נסיעה סביר.
קיבלתי החלטה שאת הדרך הארוכה הביתה אני עושה עם סימון.
למה ? כי אני אחרי התרסקות ולא בא לי להתאמץ עם הנו.
סימון מוביל אותי הביתה עם בירבור קל שכמעט מביא אותו לטביעה בביצה ומבזבז לנו זמן יקר, אבל אני מקבל את זה באהבה.
את הסטיי'ג הזה סיימתי שלישי (כי סימון הוזנק אחרי והנו עקף אותנו בבירבור) אבל אני שמח שככה הסתיים היום.
עבדנו עוד כמה שעות אני עומריקו וישי על להעמיד את הרקדנית במצב ניווט בסיסי למאה קילומטר של מחר וסגרנו את היום.
זהו להפעם.
חג שמח ושבת שלום.
The short URL of the present article is: https://www.dirtride.org/9t8Ro
0 thoughts on “היום השביעי בראלי ברסלאו בלקן 2013”