סיכום היום הרביעי של ראלי החלומות

היום לאחר שבועות של הכנות בארץ ושלושה ימים של הכנות ביון, בשעה 13:21 הוזנק דורון למירוץ של שישה ימים ואלפי קילומטרים.
הילד ההיפר-אקטיבי הלא מאובחן, שדהר על הקורקינט את כל הירידה והתרסק אל הואדי של רמת אשכול ,שהחליף את המחשב שקיבל לבר המצווה שלו תמורת האופנים של אחיו, שמצא סקייטבורד וצבע אותו כדי שאם הוא במקרה של מישהו, שלא יזהה אותו, שיסתלבט עלי קשות על כל הטעויות והמיקסים שעשיתי מסיפורי הילדות שלו. הג'ינג'י שגדל על גלגלים הגשים חלום.
גם אני רוצה! גם אני רוצה!
החלום שלי הוא להגשים חלום. בעצם החלום שלי הוא למצוא חלום.

רובינו, מה עושים בדר"כ? עבודה. ילדים. עבודה. ילדים. עבודה. ילדים. קצת משקיעים בזוגיות (ממש קצת). עבודה. ילדים. קצת הולכים ליוגה (כי אדם שמשקיע בעצמו הוא הורה ובן זוג ועובד טוב יותר) עבודה. ילדים. עבודה. ילדים.

כשהילדים יגדלו קצת אולי נלמד משהו בשביל הנשמה, כשהילדים יצאו מהבית ניסע עם הבן זוג לטיול סביב העולם, אם היה לנו כסף, היינו עוזבים את העבודה ומשנים כיוון בחיים.
(הערות שוליים: א. לא נראה לי שהילדים שלי יגדלו. ב. מי רוצה להיות תקוע איתו שנה בקראוון בערבות אוסטרליה, כשלאמות מצויות יורקות לנו על החלונות??)

אם תחשבו או תיזכרו פתאום שאני בעצם בגילכם ואז הכל יסתדר לכם… אה, נו בטח היא בעיצומו של המשבר, לא אתנגד . אם תגידו שאני תחת השפעת PMS לא אשלול (למרות שאני צריכה לקבל רק עוד שבועיים).
עדיין לא תשתנה העובדה שבא לי חלום להגשים. בא לעשות משהו שאוהב מאוד מאוד, שיתן לי תחושת סיפוק עצומה ומיצוי עצמי, שארגיש על פסגת ההר ההוא, איך שלא קוראים לו.

אני חוששת שרובינו לא מגשימים את החלומות שלנו, אבל הסיבה לכך לדעתי היא שאנחנו בכלל לא מחפשים ולא מוצאים אותם.

מסקנות היום הרביעי:
צריך לעשות שוק קח תן לחלומות. מבטיחה לתרום כמה. אולי יש למישהו איזה חלום קטן בשבילי?
בלי דאחקות הפוסט פחות טוב, אבל אין מה לעשות היום אני מתרגשת

דורדור הוא מלך!