דורון ואומנות החזקת האופנוע

הבוקר שוב התחיל מוקדם.
לא בגלל נחירות ולא בגלל הזנקות, זו הפולניה הקטנה ששוכנת בי שהעירה אותי בחמש בבוקר אחרי "מסיבה סוערת" אתמול בלילה בפאב.
למה לא עשית ? ולמה לא אמרת ? ואם היית עושה ? ואיך לא חשבת על זה ? ואיך טעית ומה כל כך מסובך ???
די כבר ! חאלאס ! שיגעת אותי. טחנת לי ת'מוח על הבוקר.
היה. נגמר. יהיו עוד הרבה. אני אביא לך שוב מפתח לפנטהאוז. מבטיח.
טוב בסדר, אוהבת אותך.
גם אני, המון !
התסכול שמלווה בפער כ"כ קטן ממחיש בדיוק את מה שכתבתי עליו בפוסט איך מתכוננים לראלי בסעיף 3 – הכנת האופנוע, אבל כאמור מה שהיה מת ואני מסתכל קדימה !

טוסט אקווה עם עופר באקווה ספורט + מוזיקת טראנס עצבנית + גולשי קייט הכניסה אותי למוד האילתי הרצוי שכל כך התגעגעתי אליו.
משם לטקס בקניון הקרח לקבלת הסטמפה הרשמית של מקום שני בקטגורית סניורים.

הרבה תודות נאמרו שם בטקס, אני חסתי על העומדים בשמש.
חשבתי להקדיש פוסט מיוחד לתודות, כי בכל זאת, הרבה אנשים מתאמצים על כל מתחרה בראלי כזה כדי להצליח, אבל החלטתי להתחשב בקורא קצר הרוח.
רוצה להודות לעופריקו מאופרוד שהעמיד לי את הכלי ברמה בין לאומית.
לוולנברג על ששרד אותי בהפוגות, לכרמי שתמך, לשמש שחייך, לאבי ששון מחליפו של כרובי שפרש את צילה הרחב של סככת ד.ל.ב גם עלי באהבה.
לנעם היימן, חגית וכל צוות הבאחה על אירוע מתוקתק ונטול תקלות משמעותיות.
למכינה הבינתחומית על החסות, לאהבת חיי שנשארה עם ארבעה ילדים ארבעה ימים להדליק עשרות חנוכיות לבד ועוד יצאה שמחה כי לקחו לה את הילד החמישי לקייטנה של החוצה, לעופר על הליווי המושלם והלא פשוט שלי מתחילת המסע ועד סופו.
ובעיקר תודה גדולה לבהמה שסבל אותי כל הדרך מדן ועד אילת, קיבל בהבנה וסלחנות את הלחץ שהופעל עליו, עשה את העבודה כמו שרק הוא יודע לעשות ולא השליך אותי ולו פעם אחת מאוכפו הקשה.
אה, ותודה גם לך שקראת עד הסוף.
הסרטים בקרוב.