אני מתנצל מראש אבל אין לי זמן אז אהיה תמציתי:
תודה לישי חבר של עומריקו על אצילות הנפש שגילה את העמיס את השמיכה על הראש באמצע הלילה והלך לישון עם עומריקו.
הסטייג' הראשון מבוטל עקב טעות בספר דרך שגורמת לבלאגן שלם של כל הראלי בסיבובים חסרי תועלת.
לסטייג' השני של 45 ק"מ אני מוזנק אחרון בגלל הבאלאגן, עוקף את כולם ומגיע שני
בסטייג' השלישי הארוך של 85 ק"מ אני מקבל את מחמאה מספר אחת כאשר סימון מתיישב עלי בעמדת אוכל הנבלות
ובהפסקת שירות אחריו אני מקבל את הזכיה בראלי.
הלל סגל, נווט הראלי מספר אחת בארץ ואני די בטוח שמהטובים והמנוסים בעולם אומר לי שהוא המום מהיכולת שלי לרכב כל כ"כ מהר ולנווט בו זמנית
אני בהלם
גם אני המום שקיבלתי כזאת מחמאה.
הלל, אני רוצה להגיד לך תודה רבה וגדולה עם חיבוק גדול.
מבחינתי ניצחתי את הראלי אחרי הצהרה כזו מאיש כזה.
לסטייג' האחרון של 85 ק"מ אני מוזנק שוב ראשון (כבר לא מתלהב מזה…)
תוך שניה וחצי הצהובה עוקפת אותי, אחריה הבולגרי ואז סימון.
זה לא קרה סתם.
הורדתי הילוך בכוונה כי העייפות של כל השבוע כבר נותנת את אותותיה.
סימון לוקח אותי לסיום בסטייג' עם מליון קוליסים שכל אחד מהם יכול לשלוח אותך לתוך שיח פטל קוצני.
עכשיו אנחנו שווים.
תודה סימון.
כשאתה בתוך החלום שלך מכוון כולו להגשימו, דווקא אז שווה להאט רגע להיות רגיש וקשוב…
אז אתמול בבוקר כאמור, התחלתי את היום באמצע הלילה וניצלתי את הזמן לעדכון קצר. מה…
פחות מחודש עבר, עוד לא הספקתי לעכל עד תומה את ההרפתקאה במרוקו והנה נולדה לה…
מאז שהבנתי שאני רוכב ראלי, היה דבר אחד שנראה לי תמיד כפסגת השאיפות. לא, לא…
דרמה: נקודת המפגש בין שתי קצוות מנוגדים. עני ועשיר: היום הראשון במירוץ, שיירה המורכבת ממאות…
הבוקר קמתי עם המשך משימת ההשלמות מהפרק הקודם כשבמהלך הלילה הצטרפו אט אט עוד חוסרים…