לאורך כל ההכנות הארוכות לראלי הזה אני חושב לעצמי שעמוד התודה שכתבתי בסיום חוצה ישראל יראה כמו פסקה קטנה ליד העמוד הזה שעם הזמן הבנתי שצריך להכיל גם דברי התנצלות ולא רק דברי תודה.
אפתח בסליחה :
ברצוני לנצל במה זו כדי לבקש סליחה ומחילה מכל מי שנפגע ממעשים רעים שעשיתי בתקופת ההכנות והמרוץ ביודעין ו\או שלא ביודעין.
אבקש סליחה ומחילה מיוחדת מ :
כל חברי המשלחת הישראלית שנאלצו לשהות במחיצתי עשרה ימים תמימים.
במיוחד מיועמ"ש המשלחת, עו"ד מר גלעד בנאי שקיבל את התנהגותי באפטיות מהולה ברחמים, אייל גונן שנאלץ לחלוק איתי חדר ושאר מרעין בישין בעוד שעות פעילותנו הפוכות לחלוטין ודוקטור ויקו אסולין שאלמלא חש כלפי מידה קטנה של אמפטיה על שום היותי ירושלמי במקורי, כבר מזמן היה מכניס לי את האלמנט ומוציא אותו מהגרון.
אבקש סליחה ומחילה מיוחדת מאוד גם מאהבת חיי שנאלצה להתחיל לכתוב פוסטים יומיים ועכשיו קהל המעריצים לא נותן לה להפסיק ומזעם שנותר כלוא במחסן שבועיים ימים ללא קרן אור ולא יכל לעשות דבר כדי להסיר משפחת עכבישים שעברה להתגורר בחיקו.
אני רוצה להגיד תודה ל:
חברי לקבוצת המירוצים : תומר(החיה הטובה)שמש, זיו(התותח)כרמי, ערן(הדוקטור)וולנברג על שכיתתו חלקי חילופיהם והשאילו לי ממיטב אוצרותיהם.
המסטר חזי עלון על ספר דרך שביצע את מלאכתו נאמנה בעשרים הק"מ הראשונים של המרוץ.
יוני מהבונדד של לובינסקי שהפשיט אופנועים מארגזיהם בטרם עת רק כדי לאפשר לי לעמוד בדרישות ההמכלה המחמירות.
אה, ותודה גם לך ששוב קראת עד הסוף ואני לא כ"כ מבין למה :).
תודה
כשאתה בתוך החלום שלך מכוון כולו להגשימו, דווקא אז שווה להאט רגע להיות רגיש וקשוב…
אז אתמול בבוקר כאמור, התחלתי את היום באמצע הלילה וניצלתי את הזמן לעדכון קצר. מה…
פחות מחודש עבר, עוד לא הספקתי לעכל עד תומה את ההרפתקאה במרוקו והנה נולדה לה…
מאז שהבנתי שאני רוכב ראלי, היה דבר אחד שנראה לי תמיד כפסגת השאיפות. לא, לא…
דרמה: נקודת המפגש בין שתי קצוות מנוגדים. עני ועשיר: היום הראשון במירוץ, שיירה המורכבת ממאות…
הבוקר קמתי עם המשך משימת ההשלמות מהפרק הקודם כשבמהלך הלילה הצטרפו אט אט עוד חוסרים…
