היום הזה התחיל מצוין.
התנהגנו למופת ובאחריות גדולה, והגענו ראשונים להרשמה.
מעט בירוקרטיה, קצת בדיקות רופא והופה, אני עם מדבקה מספר 79 שמח, טוב לב ומוכן להעביר יום סטלבט נוסף בשמש.
בדיוקות טכניות ראלי יוון 2013
הייתי זחוח מדי מכדי לשים לב לסימנים מבשרי הרעות שכמו מפולת שלגים, מרגע שהחלו, לא ניתן היה לעצור אותם.
זה התחיל עם הגברת.
בזווית עינה היא קלטה תאומה סיאמית שלה, דבר שבאופן מיידי הרס לה את כל החשק לחיות.
ההבנה שהיא אינה יחידה ומיוחדת היכתה בה כרעם ביום בהיר ומאותו רגע עד סוף היום הייתי עסוק במאמצי החייאה שלה, פיזים ונפשיים.
כדי לעשות את הדברים מסובכים עוד יותר, קלטתי אני בזווית עיני את הקבוצה האוסטרית.
לא יכולתי שלא להתקרב ומשהתקרבתי, הבנתי שיש פה קרב דוד בגולית חסר סיכוי ולא הוגן בעליל.
ערימת קטומים משופצרים מהמסד עד הטפחות באביזרים שלא מופיעים בשום קטלוג שהוא.
טוב זה לא חוכמה גדולה, הקקות לא סתם מאוסטריה אלא ממטיגהופן, העיר בה מייצרים את הקטומ.
תפסתי ארגז כלים, חטפתי שמשיה מהגרמני המניאק שבא לי עם 500SIX והרס לרקדנית את היום והתנפלתי בחמת זעם ובטירוף חושים על מערכות הניווט כדי להעמידם במקום שיראה קצת פחות קיצוני ביחס לאוסטרים.
מה שקרה בהמשך כבר די מעורפל, הספר דרך הפסיק לעבוד, החשמל התחיל לקצר, ההולנדים אמרו שאני חייב להוריד מגינים תחת המיכל וכ'ו וכ'ו וכ'ו.
הייתי בטוח שזה לא יגמר, אלמלא נחלץ לעזרתי פרדי הענק ההולנדי שסירב לתת לי ללכת עד שהאופנוע מוכן.
בשעת ערב מאוחרת הגעתי למלון רק כדי לשטוף ידים, לצאת לנסות לחטוף משהו לאכול ולרוץ לתדריך.
יצאתי מהמלון התחלתי לצעוד על הטיילת ומצאתי את כל החבורה יושבת וממתינה לדגים שיצאו מהטיגון.
הבנתי שמרפי שיחרר אותי להיום והודתי לו על כך.
טרפנו פירות ים לרוב,
המשכנו לתדריך וכדי להוכיח סופית שמרפי עזב, אפילו היו מים חמים במקלחת.
ללמוד ספר דרך כבר לא נלמד היום.
מחר גם יום והוא יתחיל מוקדם.
יש לנו מירוץ על הראש.
מהנמל לביוואק בשפת ספר דרך
לילה טוב.
הבהרה : כל מה שנכתב פה על המתחרים נכתב בצחוק, כולם חבר'ה שחולקים אהבה משותפת ונותנים הכל בשמחה ובאהבה.
