דורון ואומנות החזקת האופנוע

היום התחיל מצוין.
ארוחת בוקר נינוחה אך ריקה מתוכן, שלאחריה התגלגלנו לנו בעצלתים לבדיקות הטכניות.
הבדיקות הטכניות השנה היו קפדניות מעט יותר וחבורת הישראלים נשלחה אחר כבוד למקצה שיפורים שכולל בעיקר התקנת לוחיות רישוי.
לא עזרו ההסברים שלוחיות הרישוי שלנו הן בגודל של פוסטר והן שורדות דקה וחצי וכל החבורה נאלצה לפצוח בתחרות אילתורים.
הצפירה עצרה אותנו רגע לפני סיום, נעמדנו כולנו באמצע חצר במלון בעיר קטנה ביוון ואני הרגשתי גאווה גדולה לשאת עלי את הדגל ולעמוד בגאון.
אפילו המקומיים שראו אותנו עומדים, הבינו באורח פלא את הסיטואציה ועמדו מלכת גם הם.
היה מרגש.

חזרנו לבדיקות, קיבלנו חותמת "עבר", קיבלנו מספרים, הדבקנו מספרים והלכנו לשטח הכינוס להתקשקש קצת.
אח"כ מכיוון שממש שיעמם לי, התחלתי לפרק ולהרכיב את מערכות הניווט כדי לפתור איזו אי בהירות קלה בספידומטר ימין ובסוף באופן בוגר ומאוד לא אופיני החלטתי להכנע ולקבל את השיהוק בהשלמה.
אח"כ קרה משהו שמבחינתי עוד בטרם עשיתי את המטר הראשון כבר ניצחתי את הראלי ואני יכול ללכת הביתה.
באופן בלתי ברור ולא הגיוני בעליל החליטו בעמוד הפייסבוק של הראלי להציב אותי באותה שורה עם :
קיניגדנר, פרטיניה ופסטורי.
הייתי בטוח שיש כנראה עוד איזה תותח דקאר שקוראים לו וינטר ושזה מאוד מוזר שיש שניים עם אותו שם די לא נפוץ באותו ראלי.

רציתי להודיע להם שהם התבלבלו, אבל אז גיליתי שבאתר מרתון ראלי אני מופיע גם !
עם עוד כמה שמות של קורעי דאקאר כמו גואש הצרפתי ופטסי שנתנה לי בראש שנה שעברה ותחטוף באביה השנה.

הבנתי שאין טעות שמישהו כנראה החליט שאני צריך להיות שם.
מה אני אגיד ? אם קוראים לי לדגל, אני בא !
רף קצת גבוה אפשר לומר, אך אם לא נשאף לשמים איך נגיע לשם ?
אח"כ היה טקס, עליתי לבמה, הבחורות התנפלו עלי, התנצלתי וחזרתי למלון.
מחר מתחילה העבודה האמיתית, אני ניגש אליה מוכן ומזומן.
לילה טוב וחג עצמאות שמח !