דורון ואומנות החזקת האופנוע

היום שהיה אמור להיות מורכב משני סטייג'ים תחרותיים של 38 ק"מ, קוצר באחת לסטייג' אחד.
כשאני יצאתי לדרך, בדיוק הגיע המסיים הראשון באסה להיות מוזנק מאוחר :(.
הרבה חלודה הצטברה מאז אותו פינוי מוסק אי שם בספטמבר 2014 והיה ברור לי שאני לא אוריד אותה ב 38 ק"מ…
כבר בקילומטר השביעי מצאתי את עצמי לוחך עשב עקב חוסר תשומת לב לקוליס קטן.
זה זרק אותי מייד לתאונה המשמעותית הראשונה שלי אי שם בשנות התשעים, יער הקדושים עם המיתולוגי אני רוכב מהר השביל הולך ימינה והקוליס איתו, אנחנו המשכנו למקום אחר 🙁 מאז יש לי חיבה יתרה לקוליסים ואני מתרחק מהם כנשוך נחש…
אח"כ הלך והשתפר עד שאיזו פניה לא התיישבה פיקס על הסיפור ובזבזתי דקות ארוכות עד שנסגרתי על הברברת המטופשת והמיותרת.
לסיכום, פתיחה צולעת משהו אבל אני מקפיד להזכיר לעצמי שלראלי חוקים משלו והוא עוד רחוק מלהסתיים…
בערב התכנסנו בלובי לצפירה וירטואלית ורז נשא דברים מרגשים ליום הזה שלרובנו מזכיר מישהו שלא איתנו :(.

מחר מתחיל הראלי באמת עם יום ארוך ארוך ועבה עבה.
335 ק"מ שמתוכם 324 תחרותיים עם שתי הפסקות של חצי שעה באמצע.
יהיה מאוד מאוד מאתגר זה בטוח.

לילה טוב.