דורון ואומנות החזקת האופנוע

אחרי שאני ועשרת הישראלים האחרים התארגנו אתמול ועברנו בדיקות טכניות והדבקנו מדבקות ושמענו תדריכים, ואחרי שפגשתי את הגברת האיטלקיה ואת כל חברי בקבוצת המירוצים האיטלקית, היום התחיל המירוץ.
מן הידועות שהיום הראשון והאחרון הם קצרים ולא אינטנסיביים וכך גם היה היום.
סה"כ קצת קטעי קישור וכ 90 ק"מ תחרותיים שעשיתי ב שעתיים ו 25 דקות עייפים והביאו אותי למקום ה 40 בכללי :).
לא משהו שאני מתרגש ממנו כי בנגב יבחן העם היהודי בראלירייד יבחן הרוכב ביום החמישי והשישי והשביעי (אבל גם בראשון ובשני ובשלישי וברביעי).
היה סטייג' נחמד, ניווט מאתגר שהצליח לבלבל אותי בקטנטונת באיזה יער, מעבר נהר עם צלמים שמחכים לטרף (וגם קיבלו כ 20 כלים שטבעו..)
הייתי נחמד ונתתי להם כמה תמונות אחרי שהאחורי ברח לי על סלע חלק ולא הצלחתי להתקדם ונאלצתי לרדת לצד האופנוע ולקדם אותו מעט תוך כדי הרטבת גרבים מרעננת מהחום והלחות.
מעבר לכך שום סיפור מיוחד, למעט אולי כריס בירץ' שעקף אותי כאילו עמדתי.
טוב, האמת שלא רכבתי מהר היום כחלק מטקטיקת ההסתגלות שלי למירוץ והקפדתי לנווט כמו שצריך ולא להתרסק ב 10 ק"מ הראשונים כמו שאני נוהג בד"כ לעשות.
אז אפשר לרשום לי נצחון קטן על היום הזה וכולי תקווה שלא אראה יותר את מקום 40 כללי במירוץ הזה.

מחר מתחיל המירוץ עם שלושה קטעים תחרותיים בסך 230 ק"מ + קטעי קישור של 130 ק"מ ובאוברול 360 ק"מ של שבילים, נהרות, חולות וכל הטוב שהמדינה הענקית הזו יודעת להציע.

מוזמננים לעקוב בעמוד הפייס שלי כאן אחרי העניינים תחת ניצוחו של שדרן הראלירייד הכי מצחיק שאני מכיר, אדון שוקו.