הבוקר קמתי עם המשך משימת ההשלמות מהפרק הקודם כשבמהלך הלילה הצטרפו אט אט עוד חוסרים לרשימה.
באופן קוסמי הכול בא אלי. החל בחנות אופנועים שקפצה עלי באמצע הרחוב בה השלמתי ספריי לשרשרת, דרך חנות מכשירי הכתיבה בה השלמתי את כל המרקרים, המסקנטייפ והסלוטייפ והדובדבן שבקצפת: אחרי שלא הצלחתי לקושש שמן אצל צוותי הליווי הלכתי אל האופציה האחרונה ופניתי לפלור ממנהלת המירוץ. סיפרתי לה את סיפורי קורע הלב והיא הזילה דמעה, אספה את עצמה ונעלמה. לא עברו חמש דקות והיא חזרה עם הבשורה שיש גם צד חיובי בקטגוריית חולי הנפש ללא תמיכה פסיכיאטרית שבחרתי: הספונסר של המירוץ מספק שמנים ללא הגבלה ובחינם. 😁.
בזאת למעשה נסגרה הפרשה וכל שנותר הוא לקחת ספר דרך, להכין את ה 250 ק"מ על האספלט לזינוק והסטייג' התחרותי של 217 ק" מ וללכת לישון עכשיו כי מחר יום לא קצר שמתחיל בדיוק עוד חמש שעות.
שבת שלום
תן
כשאתה בתוך החלום שלך מכוון כולו להגשימו, דווקא אז שווה להאט רגע להיות רגיש וקשוב…
אז אתמול בבוקר כאמור, התחלתי את היום באמצע הלילה וניצלתי את הזמן לעדכון קצר. מה…
פחות מחודש עבר, עוד לא הספקתי לעכל עד תומה את ההרפתקאה במרוקו והנה נולדה לה…
מאז שהבנתי שאני רוכב ראלי, היה דבר אחד שנראה לי תמיד כפסגת השאיפות. לא, לא…
דרמה: נקודת המפגש בין שתי קצוות מנוגדים. עני ועשיר: היום הראשון במירוץ, שיירה המורכבת ממאות…
אז אחרי העדרות של שנה מהבלוג, המציאות מחזירה אותי לכאן במסגרת שליחותי המטופשת לדברר את…