בוקר טוב,
ולפעמים
החגיגה נגמרת
כיבוי אורות
החצוצרה אומרת
שלום לכינורות
אשמורת תיכונה נושקת לשלישית –
לקום מחר בבוקר ולהתחיל מבראשית.
נ.שמר
Hellas Rally 2017 Last Day
לפני פחות מ 24 שעות סיימתי את השיגור השנתי שלי לחלל.
זה היה השיגור המוצלח ביותר שלי עד כה והפודיום שחמק לי מבין אצבעותי הוכיח לי שוב שהמורכבות והשבריריות של הספורט הזה היא מה שגורמת לי לאהוב אותו כל כך.
להתחרות במרוצי מרתון על אופנוע זו משימה מורכבת ושברירית להפליא, כל מטר מתוך מיליוני המטרים שאני גומע בשבוע כזה יכול להיות האחרון ולכן ניהול המירוץ חייב להיות מושלם.
אני לוקח את המשימה הזו עוד קצת קדימה וגם מתעקש להיות מופע של איש אחד שבנוסף למטלות הרכיבה והניווט הקשות גם צריך לטפל באופנוע ובעצמי. זה מאוד לא קל, אבל הסיפוק הוא עצום.
אמנם אני חוזר הביתה בלי גביע, אבל זה לא משנה כהוא זה את החוויה המדהימה שעברתי השבוע.
כמות האנשים שבזכותם הנני כאן היא עצומה ובהמשך אכתוב פוסט תודות מסודר לכולם.
עד אז אני רוצה להודות לדני פרל, עומר פרל, איתי מולדבסקי וערן ספיר שהיו איתי כאן ותמכו כמו שרק אנשי מירוצים יכולים לתמוך, למילאטיס מארגן הראלי על עוד מירוץ מדהים, לכל מי שתמך ועודד ולייקק ושיתף לשוקו שעקב ושמר לי על הדופק שבוע שלם ובעיקר בעיקר לגן הגורים שלי ולאהבת חיי הנצחית.
HELLAS RALLY 2018 HERE WE COME
0 thoughts on “HELLAS RALLY 2017 – ולפעמים החגיגה נגמרת”