דורון ואומנות החזקת האופנוע

שבוע טוב !
איך הזמן עובר כשנהנים, עברה שנה מאז כתבתי פה לאחרונה :).
כשתקראו את הפוסט הזה, אני אהיה בלי נדר בשיוט נינוח בגובה 30,000 רגל בדרכי לאתונה.
תהפוכות רבות עברו כדי להביאני עד הלום והיריעה קצרה מלפרטם, אסכם רק שאני נרגש לצאת לראלי הבינלאומי השישי שלי לבד ובכוחות עצמי ועם סיוע לוגיסטי מבורך בהבאת האופנוע והחזרתו של עומר פרל התותח.
המשימה שלפני לא פשוטה ומאוד אינטנסיבית.
החל בלקום מוקדם כל בוקר ולהתייצב לקו הזינוק ליום רכיבה של מאות קילומטרים בשטח, בדרך כלל לבד לגמרי.
המשך בלחזור אחר הצהרים לבסיס האם ולהתחיל לטפל באופנוע,
המשך בללכת לטרוף ארוחת ערב כאילו לא אכלת שבוע,
המשך בללכת לתדריך ערב (בד"כ סביב 21),
וכלה בלשבת להכין את ספר הדרך ליום המחרת לאחר תיקוני התדריך.
למעט היום הראשון הקצר והיום האחרון הקצר, יהיו שם 5 ימים ארוכים ומלאים שיצריכו ממני ריכוז ועירנות מלאה לכל מטר ומטר שלפני.
הכל צפוי והרשות נתונה ואני כהרגלי ניגש למשימה ביראת כבוד ובריכוז מקסימלי.

תודה לרבים רבים וטובים טובים שעזרו לי להגיע לכאן ותודה גדולה לאחת והיחידה אהבת חיי הנצחית.
אשתדל לעדכן בכל יום וכמובן שאשמח לעידוד ותמיכה של כל אחד ואחת מכם.

דורון