דורון ואומנות החזקת האופנוע

למרות פאדיחה קטנה שהייתה לי אתמול בהגבלת מהירות ושכנראה עלתה לי בהרבה דקות (כן אני יודע שאני טמבל אבל אם לא עושים לא טועים) הצלחתי הבוקר להיות זנב לאריות (40 המזנקים לפני הרייזרים) ולא ראש לשועלים.
מסתבר שזו הייתה הצלחה כפולה ומכופלת כפי שיתברר מיד.

זינקתי 39 ובערך תוך 2 דקות עקפתי את הליצן שלפני, הכל היה בסדר גמור עד שבסיבוב חד ימינה בחרתי להוריד עיניים לספר דרך ולהמשיך ישר. טמבל כבר כתבתי ?
נחתתי 3 מטר מהציר, שיפוע תלול מאוד ואין מצב לחלוץ את האופנוע משם לא לבד ולא בעזרת שני האופנועים שהגיעו אחרי.
ניסינו למשוך, משכנו ומשכנו והאיטלקיה לא זזה, כנראה נעלבה.
האופנועים המשיכו ואני חיכיתי שיתחילו להגיע הרייזרים והם אכן הגיעו די מהר כי הוזנקו בערך 15 דקות אחרי.
הראשון לא עצר, השני עצר וניסה לעזור אבל אח"כ התנצל ואמר שהוא מקום שני וחייב להמשיך.
השלישי לא עצר, אני כבר קורע ברך ומתחנן, כי אם הם לא מושכים אותי אז הלך המירוץ והאופנוע יחולץ רק כשכל מאות האופנועים יחלפו.
הרביעי לא עצר, החמישי עצר.
הביא כבל. ירדתי לאופנוע, קשרנו והוא התחיל לגרור. הכבל נקרע :(.
התנצל ויצא לדרכו.
השישי לא עצר אבל השביעי ביחד עם השמיני עצרו, הוציאו כבל גרמני רציני, קשרו לרייזר, אני ירדתי לקשור לגלגל של האיטלקיה והופ יצא הגזר.

אח"כ היו עוד כמה עשרות ק"מ קטנים לסיום, הגעתי לצוות התמיכה ונתתי להם לטפל בגברת האיטלקיה בשפה שהיא מבינה.
סיימתי הפסקה בת שעה ויצאתי לסטייג של כ 112 ק"מ.
ירד טיפטוף מעצבן, היה חלק ומסולע, עלינו גבוה להרים וראיתי שלג בסוף מאי !
אח"כ ירדתי מההרים לסרביס קצר נוסף ואחריו סטייג' תחרותי של איזה 50 ק"מ אם אני זוכר נכון.
כרגע נזרקתי למיקום סביב החמישים בעקבות כל בזבוז הזמן שאני מייצר לעצמי ביומיים האחרונים מה שאומר שאין לי יותר דקות לבזבז בארבעת הימים שנותרו.

מחר יום קל פעמיים 60 ק"מ תחרותי  + עוד כמה עשרות אם לא מאות קטעי קישור.
מילאטיס אמר בתדריך שננצל את הזינוק המאוחר מחר ואת היום הקל לצבירת כוחות למחרתיים :).

לילה טוב !