היום דורדור נקרע. היה לו יום קשה ומאתגר במיוחד. ב20:00 כשהוא שכב מעוך על המיטה, אחרי שכבר חזר מארוחת הערב, ודיבר איתנו בסקייפ, חלק גדול מהמתחרים עוד לא הגיע בכלל. מסיבות כלשהן בוטל מחר יום התחרות הרביעי. מאחר שהוא חי על אדי אדרנלין בלבד כבר כשבוע, אני שמחה שיוכל לנח Read more…
יום הרכיבה השני של דורדור הסתיים בשביעות רצון רב מערכתית. הוא לא נענש, לא התברבר, האופנוע לא עשה בעיות, הוא קיבל מחמאות, וגם אני שבעקבות השימוש בכלי הריגול שכל אישה צריכה הייתי בטוחה במשך כמה שעות שהוא עבר תאונה קשה ופצוע בשטח ואף אחד לא מחלץ אותו, ואפילו טיפת מים, Read more…
היום לאחר שבועות של הכנות בארץ ושלושה ימים של הכנות ביון, בשעה 13:21 הוזנק דורון למירוץ של שישה ימים ואלפי קילומטרים. הילד ההיפר-אקטיבי הלא מאובחן, שדהר על הקורקינט את כל הירידה והתרסק אל הואדי של רמת אשכול ,שהחליף את המחשב שקיבל לבר המצווה שלו תמורת האופנים של אחיו, שמצא סקייטבורד Read more…
זה היה ברור שאת אחת השבתות בהן דורדור לא יהיה אבלה אצל חברתי האהובה איריס רוזנס , המתנה הגדולה שקיבלתי משלוש שנות הרילוקיישן שעשינו פעם בנגב. באמת היה מקסים, אכלנו ארוחת בוקר מפנקת עם חביתות וגבינות ומאפים ולחמניות קטנות וחמודות. הילדים שלה ושל גיא רוזנס מסתדרים מעולה עם שלי, המרחבים מאפשרים חופש Read more…
ב10 השנים הראשונות שלנו כהורים לאחד, הופה שניים, אופס שלושה, (פיהוק) ארבעה, כדי שלא נתמוטט, הקפדנו על סבבי שינה. כל ששי וכל שבת כריטואל על פיו נותבו בילויי השבת , דפקנו כ"א שנ"צ מכובד, אחד ישן, השניה שומרת ואח"כ מתחלפים. אז מה? שני ששיים ושתי שבתות בלי דורון לא אשן? Read more…
היום הראשון בלי דורון עבר לא רע (אבל התחיל לא טוב). כדי לחלק תפקידים בחוכמה ביני לבין עצמי, את האוכל לבי"ס ארגנתי כבר בערב לפני נסיעתו של דור. זה לא ממש עזר. הבוקר היה לא משהו. עם הנץ החמה הכתום התינוקי בן ה6.5 פרץ בבכי מר ואמר שהוא מתגעגע לאבא ושהמטוס Read more…