ראלי סרדיניה VS נחל ערוד

מה עדיף ?
לפרוש אחרי 170 ק"מ מתוך 300 בשמש הקופחת ב 40 מעלות בצל באמצע מכתש רמון או לקבל את האביב המבושש לנחות על האי הפסטורלי סרדיניה בראלי של רוצחות ביחד עם שועי עולם ?
התחזיות היו אופטימיות, דובר על שבירת השרב וירידה בטמפרטורות ובמפקדת האירוע התקבל אור ירוק לביצוע המשימה.
אחרי טקס השקה מרשים של סוכנות דלב החדשה בירושלים בנוכחות כל קבוצת המירוצים ורוכבי העל המקומיים: מסטר חזי, אמירק'ה, ושות'+נסיעה זריזה הביתה+העמסה של העגלה ושל עופריקו+סנדוויץ' מיובש במצפה+שנת לילה חטופה, הערתי את היפיפייה בעדינות ביחד עם קרני השמש הראשונות ורמזתי לה שכדאי לקום כי היום קצר והדרך ארוכה.

קבוצת המירוצים של KTM 2013

הכול עבד כמתוכנן :
היה קריר, הקצב סביר ביחס לשמונה רוכבים והקטע הראשון של מאה ומשהו ק"מ בפרסה לכיוון צפון ואח"כ בחזרה לבורות לוץ היה נראה סביר.
רמז מקדם ראשון: האמבטיה.
עליונת קטנטנה שהצריכה מאמץ קל. היו שעברו במכה ראשונה, היו בשניה והיו שנפילת המתח של הסיום הפילה אותם…
רמז מקדם שני: ההסתערות.
משום מקום באמצע המדבר פורק עלינו האמר צבאי ולוחמיו מסתערים עלינו באש אש ביבש.
המזל היחיד שלנו היה שאסף ידע את הסיסמה ושהם לא הבינו את הקללות בערבית שקיללתי אותם.
רמז מקדם שלישי: הדלק.
למרות תכנון מדוקדק של נקודת התדלוק בבורות לוץ הרקדנית הודיעה לי חגיגית שסחטתי אותה עד תום ואם אני רוצה להמשיך אז ברגל, כי עם כל הרצון הטוב דלק אין לה.
במחווה אצילית היא עשתה את זה בקירבתה של אלה אטלנטית מהממת בנחל אילות.
במחווה אצילית עוד יותר המשיך אריק עד התדלוק, העמיס דלק וחזר לתדלק אותי ואת אסף גם.
מסתבר שקטומ 500 מוזרק שותה יותר או כמו שאסף רוצה להאמין : הרוכבים של הקטומ 500 נותנים יותר גז.
הפוגה קלה בבורות לוץ, מילוי מים, שמן, דלק תיקונים קלים וממשיכים.
ריצה קלה של עשרה קילומטרים על הכחול של נחל לוץ עדיין לא מצלצלת בפעמונים. כך גם הירידה לשחור לנחל ערוד.
ריצה קצת קצת יותר קשה של עשרה ק"מ על השחור של ערוד עם אתגרי העבירות שבו כבר לא משאירה מקום לספקות.
גיל עם ה XR בן האלף שכבר עשה למעלה ממאה אלף מכריז על פרישה ועופריקו קופץ על המציאה ונלחם על הזכות ללוות אותו בקיצור דרך הכחול של הסתלבטנים בחזרה למצפה.
ואנחנו ?
40 מעלות בצל ? קטן עלינו.
עבירות קשה ? אוכלים עשרה כאלו כל בוקר.
עשינו כבר 150 ק"מ של קרחנה ? קטן עלינו, הרוב עוד לפנינו.
מניעים ונוסעים.
החצץ של הערוד עמוק והרקדנית ואני מתנשמים בכבדות בחום של אמצע היום במכתש.
נורית חום מוח נדלקת לי ומחשב הניהול המתקדם שלי מעביר אותי למצב היכון לביאת המשיח.
אני מודיע לאריק שיש תקלה במוח וצריך לעצור לעשות איפוס.
מוצאים שארית של צל ומתכרבלים בה.
רסס של מים חמים מקים אותנו ממרבצנו. עמירן מגיע עם ה TM 250 שלו ומשפריץ מים לכל עבר.
מדומם את המנוע וגם את הטיול. המנוע לא יניע יותר, נתפס באבי אביו.
היה כיף וכיף שהיה.
ומה קשור ראלי סרדיניה ?
בזמן שאנחנו מתגוששים לנו בחום הבלתי נסבל הזה, צמרת הרוכבים העולמית מתגוששת לה באחד מהראלים היותר מגניבים שיש בטמפרטורות שפויות בסרדיניה.
החלטתי.
שנה הבאה ביוני אני בסרדיניה, לא באיזה קופסת סרדינים מהבילה שמאיימת להתפוצץ כל רגע.

מוקדש לזכרו של המנוע של עמירן שאיבד את עצמו לדעת ב – 179410/481849.
יהי זכרו ברוך.

אה, גם יצא סרט, כרגיל.
[embedplusvideo height="356" width="584" standard="http://www.youtube.com/v/jg-Bf74jXLo?fs=1" vars="ytid=jg-Bf74jXLo&width=584&height=356&start=&stop=&rs=w&hd=0&autoplay=0&react=1&chapters=&notes=" id="ep9988" /]