האב הרוחני

השנה: 1994.
שמועות אומרות שאופנוע השטח האגדי, KTM עומד להגיע לארץ ביבוא סדיר בקרוב.
בדיקה קצרה מאמתת את השמועות ואני, ילד בן 24, עובד בעבודות מזדמנות, גר עם ההורים,
לא ממצמץ שניה ופותח הזמנה לאחד כפול Ktm400 EGS שיגיע אם תרצה השם עוד ארבעה חודשים מאוסטריה.

האבא הכלכלן שלי לא בדיוק הבין את להטוטי המספרים שלי שנועדו להוכיח יכולת עמידה בהוצאה המטורפת של קנית אופנוע חדש, לדעתי גם אני לא הבנתי אבל להבדיל ממנו, אני הייתי מכור ולא הייתה שום דרך למנוע את זה.

הזמן עבר בעצלתים עד שהטלפון המיוחל הגיע. האופנוע מוכן, בוא לקחת אותו.

ההאנגר החלוד והמת ליפול בנמל ת"א היווה תפאורת נגד סוריאליסטית לממתקים הדנדשים שעמדו בו.
ולא, לא התכוונתי למגודלי השיער היחפים עופר (עופריקו) תימור ונדב לוגסי שעמלו על ההרכבה של המשלוח הראשון.

פה זה רגלית ברקס, פה זה הצ'וק, הנה משחרר קומפרסיה. יאאללה עופריקו, שחרר שחרר , תן לנסוע עזוב אותך מבירוקרטיות עכשיו !
הייתי בעננים, כל כך בעננים שאת הצומת של הילטון חציתי כאילו לא הייתה שם, באדום מלא ומבלי להתייחס לתנועה בכלל, עד היום לא ברור לי איך הגעתי לירושלים.

את התקופה שבאה אח"כ אי אפשר לתמצת לעמוד של כמה מאות מילים.
אלו היו כמה שנים טובות שאם אני עוצם עינים ומנסה להזכר, כל מה שאני רואה לנגד עיני זה גווני מדבר מרוחים לרוחב הפריים כאילו יד זדונית באה ומרחה את ציור הפסטל המדהים שלי בטרם קיבעתי אותו עם פיקסטיב, הכל עוד שם בפנים, אבל כבר לא רואים את זה.
לא הלימודים האינטנסיווים בבצלאל ולא העבודה האינטנסיווית במקביל להם במשרד רה"מ הסיטו אותי במילימטר מהיעד :

יום שישי, 13:30, תחנת הדלק מישור אדומים.
בשביל זה חייתי, בשביל זה גם הייתי מוכן למות.

חזי על הקטמ 620
אביב על ה DR 350
תום על ההאסקי 450
אורי על ה CR 250
רפי על ההאסקי 360
עודד על ה CR 500
אבי על הקטמ 620
וכמובן מיכה על ה DR600  החבוט שלו שגרם ביכולת הרכיבה הוירטואוזית ויוצאת הדופן שלו למספר התרסקויות לא מבוטל שלי עקב התקפי צחוק בלתי ניתנים לעצירה.

ואני ? אני כבר לא הייתי הנספח שסוגר את המסע ואוכל את החיצרוצים והאבק של כולם.
אני הייתי שווה בין שווים, נתתי בראש וקיבלתי בראש, אבל בעיקר חושלתי בנפחיה הכי טובה עם המורים הכי טובים והאופנוע שמעולם לא אכזב אותי, ה ktm 400 שלי.

חמש שנים מופלאות חיינו ביחד, אבל כמו לכל דבר גם לו היה סוף, הוא נאסף אל אבותיו בשנת 1999.
יהי זכרו ברוך.