ברסלאו בלקן 2013 – תודות

מי שעוקב אחר מעללי ודאי כבר יודע :
ראלי הוא אירוע מורכב וארוך ואינו נגמר עד קו הסיום.
למרות שהרוכב למרחקים ארוכים באמת בודד ברכיבתו הארוכה (גמעתי ביחד עם הרקדנית מליון ושמונה מאות אלף מטרים בשבוע).
בלי עזרה מאנשים טובים לפני הדרך, באמצע הדרך ובסוף הדרך אי אפשר להצליח.
הזכיה שלי היא גם זכיה של כל הרשימה הארוכה והטובה של נשמות גדולות שעזרו לי.
רוצה להגיד תודה ל:
ערן (הדוקטור) וולנברג ששוב תרם את מיטב חלקי החילוף שלו כדי לעזור לי לחסוך כמה אלפי שקלים, המיכל לא נשרט, תודה.
ניצן (המלך) שקל וטלפרמה, שלמרות שהבריז מהראלי, סייע, עזר, דחף, עודד ותמך וממש היה איתנו ברוחו.
צדי (הנשמה) מלר מרסטה, שצץ לנו באמצע המרוץ ולא עזב אותנו עד שוידא שחזרנו לארץ שלמים ועברנו במכס עם הגביע. ולעדי (הכפרה) שפרן שדאגה לשמר את החוויות עוד שבוע עד לאירוע סיכום מושקע.
נאווה (האלופה) מנדלסון שלא השאירה קצה חוט פרום, תמיד בחיוך ובאהבה גדולה.

רוצה להגיד תודה גדולה ל:
רמי (המלאך) גלבוע שליווה אותנו באש ובמים כל הדרך.
דרור (הלוחם) ברלי שתמך, עודד, צילם ואף טבל ידיו בגריז.
ניר (הצעיר) בן זקן שלא הפסיק לצלם גם ברגעים קשים כדי להביא את האמת העיתונאית שלו.
נמרוד (קיד) אופיר שלא ויתר למערכות הניווט המורכבות שלי שהתעקשו למאוס בחיים.
שגיא (הארוך) היימן ששם בבגרותו את היריבות המקומית שלנו בצד וסייע בכל הזדמנות.
יוסי (הגבר) מאירי היבואן של קונטור, מצלמות האקסטרים מספר אחת בעולם.
טינה (המתוקה) מאייר שעזרה לי ברגעים הקשים.
סיימון (הממושמע) שימל שהביא אותי הביתה לא פעם.
הנו (הליצן)  ואן ברג'יק שנתן לי מוטיבציה לרכב מהר וגם לימד אותי דבר או שנים על ראלי.
דניאלה (הגדולה מכולן) רוסקובה שתפעלה ראלי שלם באכפתיות ולבביות נדירים.
אלכס (התותח) קובצ'ב שהרים ראלי מתוקתק ברמות על לתפארת מדינת בולגריה.

רוצה להגיד תודה ענקית ל:
ישי (הדפוק) קינן שבא משום מקום והתגייס לסייע לי כאילו שהצלתי לו את החבר הכי טוב.
נטי (הרחמניה) לוי שלא היססה להשליך את המצלמה ולשים מדי אחות.
הלל (האבא) סגל על היותו מי שהוא, אי של שפיות שורשית בעין הסערה.
עומר (הפצוע) שושני שגרם לי לצחוק כמו שמזמן לא צחקתי.
חברת טיטן יבואני  צמיגי דנלופ, הצמיג הטוב בעולם שאף פעם לא אכזב אותי.
עופר (עופריקו) תימור וכל צוות מוסך אופרוד, המוסך הכי מקצועי באיזור המרכז על הכנה של האופנוע ברמה בינלאומית.

רוצה להודות מעומק ליבי וחדרי נשמתי ל:
ספונסר הראשי שלי – המכינה הבינתחומית לעיצוב ואדריכלות, אם מישהו רוצה ללמוד עיצוב באקדמיה, שם המקום להתחיל.
אהבת חיי, נשמת אפי, אם ילדי -אורי, שמצליחה לשחרר אותי כל פעם מחדש אל המרחבים בשמחה.
מגשים החלומות – רז היימן, בלעדיו שום דבר וחצי דבר מכל זה לא היה קורה.

תודה.

אה, גם יצא סרט קטנצ'יק לסיום.[embedplusvideo height="356" width="450" editlink="http://bit.ly/1fOJPA0" standard="http://www.youtube.com/v/6UUJhTp9xD4?fs=1" vars="ytid=6UUJhTp9xD4&width=450&height=356&start=&stop=&rs=w&hd=0&autoplay=0&react=1&chapters=&notes=" id="ep5335" /]